Skip to content

הסנקציות הכרוכות באי ניהול פנקסי חשבונות

מהם פנקסי חשבונות לצורך מס הכנסה ולצורך מס ערך מוסף?

 

קצת הסטוריה על קצה המזלג

בשנת 1973 יושמה בחקיקה החובה לנהל פנקסי חשבונות. עד אז ניהול ספרי העסק נעשה על בסיס התנדבותי של בעלי העסק.

כיצד ,איפוא ,נקבעו שומות המס לתשלום לפני החוק ?

על פי הערכות ואומדנים של רשויות מס הכנסה.

וכיצד נקבעות שומות מס לתשלום לאחר יישום החוק?

על פי הרישומים בפנקסי החשבונות תוך הפעלת מבחני סבירות ההכנסה ושימוש בקריטריונים ממוצעים שנקבעים בין היתר על ידי הלמ"ס.

ומה הדין לגבי מס ערך מוסף( מע"מ)?

בשנת 1976 נחקק חוק מע"מ ואוחדו הוראות ניהול פנקסי החשבונות באופן כזה שיענו על דרישות שתי הרשויות-מס הכנסה ומס ערך מוסף.

על מי חלות הוראות ניהול פנקסי חשבוניות? 
 
חובת ניהול מערכת חשבונות מוטלת על כל אדם שיש לו הכנסה מעסק (חנות, מפעל יצרני וכדומה) או משלח יד (כגון רואה חשבון,עורך דין וכדומה).

מה כוללות הוראות ניהול פנקסי חשבוניות?

הוראות ניהול פנקסי חשבונות מפורטות בתקנות מס הכנסה ומחולקות, באופן כללי, לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהגדרת המושגים הקשורים לחובת ניהול הספרים ולצורת ניהולם, כולל מועדי רישום התיעוד החשבונאי ושמירתו, ניהול סרט קופה רושמת, מספור עוקב של חשבוניות וכיוצ"ב.ההוראות מגדירות תקבול, מערכת חשבונות רגילה ,מערכת חשבונות ממוחשבת,ספר חשבון,קובץ חשבונות, תיעוד פנים ,תיעוד חוץ ,חשבונית מס,קבלה,ספר הזמנות,תעודת משלוח, ספר פדיון יומי,רשימות מלאי, כרטיסי אשראי וכן הלאה וכן הלאה.

בחלק השני מפורטות ה"תוספות" שהינן למעשה הוראות ניהול הפנקסים המיוחדות לכל ענף וענף כלכלי בתחומי המסחר הקמעונאי, המסחר הסיטונאי , יצרנים, מקצועות חופשיים (המהווים רשימה "סגורה"), רופאים, קבלנים, בתי ספר לנהיגה, בתי ספר, סוחרי מקרקעין, מתווכי רכב, סוכני ביטוח, תחנות דלק, חקלאים, יהלומנים, נותני שירותים ואחרים.
בדרך כלל כאשר לא ניתן להגדיר עסק מסוים אל תוך "תוספת" ספציפית–הוא ייסווג כנותן שירותים ואחרים (סעיף סל).

לאיזה מושג עלינו לתת תשומת לב מירבית?
למושג –תקבול-באותיות קידוש לבנה,

וזה –למה?

משום שאי רישום תקבול גורר בעקבותיו השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור לסנקציות המוטלות על הנישום. עסק שלא רשם תקבוליו מסתכן בפסילת ספריו וקביעת הכנסתו החייבת במס לפי מיטב שפיטת הרשויות המסתמכת על תדריכים כלכליים, הכנסות בעסקים דומים וכיוצ"ב.

מהו תקבול?
 סכום שנתקבל במזומן , לרבות שיק דחוי , פיקדון, שיק לביטחון, שטר, סכום בכרטיס אשראי שהתקבל בעסק במהלך העסקים, במישרין או בעקיפין כדוגמת הפקדת לקוח לזכות חשבון הבנק של העסק.

האם מועד רישום התקבול בספרי החשבונות קריטי?

לחלוטין!!!!

רבים פסקי הדין שנדונו בתי המשפט בנושא זה ובדרך כלל תוך החמרה עם הנישומים.

 

אז מתי רושמים את התקבול?

באופן מיידי ובסמוך לביצוע הפעולה.

כיצד,איפוא, מוגדר המונח המופשט הזה-"בסמוך"?

 

לרוע המזל,כשאין אפשרות למדוד זמן בדקות או שעות משתמשים באמצעי מדידה חלופיים , המושג סמיכות נגזר בדרך השלילה ,דהיינו ,אי ביצוע כל פעולת ביניים אחרת בין קבלת התקבול לבין רישומו בספרי החשבונות . למעט מקרים בהם התקבל התקבול בעקיפין .אז ניתן לבצע הרישום רק ביום שנודע למקבל על ביצוע הפעולה.

אז כפי שהבנתם כבר,הנושא סובייקטיבי לחלוטין ולעתים אף אבסורדי. נניח מקרה שבו בעל העסק פוגש לקוח ברחוב ובהזדמנות זו גם גובה ממנו כסף-תקבול לכל ענין ודבר. כשיגיע למקום העסק (רצוי באופן מיידי ולא חשוב אם תכנן לעצמו פעילויות אחרות) הדבר הראשון שעליו לעשות זה לרשום את התקבול בספרי החשבונות .לא עשה כך, חשוף יהיה לסנקציה הכרוכה באי רישום תקבול מיידי בסמוך לביצוע הפעולה.

כיצד ניתן ל"עלות" על אי רישום תקבול מיידי בזמן אמיתי?

על ידי ביצוע ביקורות שטח מטעם שלטונות המס במקום העסק, המתמקדות ברובן ב"קו התפר" שנוצר בפעולה שבין קבלת התקבול לבין מועד רישומו. ביקורים אלו מיועדים לבדיקת נאותות ומהימנות מערכת החשבונות של העסק. וזכרו טוב– עסק שנמצא לגביו כי לא רשם תקבולים בזמן הבקורת אינו נחשב למהימן וחשוף לסנקציות החוקיות  המתבקשות.

אז ,על איזה סנקציות ועונשין מדובר?
 

במישור האזרחי, משמעות הסנקציות הינה הגדלת ההכנסה החייבת במס כתוצאה מאי התרת הוצאות הכרוכות בתשלום מס, אי התרת קיזוז הפסדים משנים קודמות או הפסדים בשל חובות אבודים, מניעת החזר מס , אי התרת פחת והגדלת שיעורי המס.

 במישור הפלילי , ענישה כספית,תשלומי כופר ולעיתים אף עונש מקסימאלי של עד 7 שנות מאסר, זאת במקרי מרמה הכוללים רישומים כוזבים בספרי העסק.

האם גורם המהותיות משחק תפקיד כלשהו?

אכן כך!

אם פקיד השומה קבע כי הסטייה מהוראות ניהול הפנקסים היא מהותית לעניין קביעת הכנסת העסק, רשאי לקבל הוא לקבוע את הכנסת הנישום לפי מיטב השפיטה. במקרה כזה, חובת הראייה כי השומה מופרזת תהא על העסק, אם ברצונו לערער על כך. אולם אם העסק היה מנהל פנקסים קבילים, נטל ההוכחה היה עובר אל כתפי מס הכנסה, אשר חייב במצב כזה להצדיק את החלטתו. דבר זה נחשב כתמריץ משמעותי לנהל ספרים קבילים כחוק.

האם ניתן לערער על פסילת פנקסי החשבונות?

בהחלט.
עסק שלא רשם תקבול זכאי לשימוע בפני פקיד השומה, או סגנו.בנוסף, קיימים לבחירתו שני מסלולים לערעור. אם באמצעות ערעור בפני בית משפט כולל זכות לערעור בפני ערכאה גבוהה יותר או אם באמצעות ערעור בפני ועדות ערר מיוחדות לניהול פנקסים המורכבות מאנשי ציבור ובתוכם רואי חשבון ,ברם, ללא זכות לערעור נוסף.

לסיכום

רצוי להיוועץ עם בעל מקצוע (רואה חשבון או יועץ מס) לקבלת מידע באשר לסיווג העסק וניהול הרישומים במערכת פנקסי חשבונות עוד בתחילת כל שנה .

אם קיים חשש לאי רישום תקבול עקב ביקורת של חוליות מס הכנסה בשטח ,יש להתקשר באופן מיידי למייצג ולהקריא בפניו את טופס תוצאות הביקורת בשטח שמולא על ידי פקידי מס הכנסה.

בשום אופן ,אין לחתום עליו באופן אוטומטי ללא קריאתו והיוועצות עם המייצג. חתימה באישור על ממצאי ביקורת המכילים הודאה באי רישום תקבול עלולה לעלות הרבה ,הרבה כסף בעתיד.