Skip to content

שנת המס 2009- הכנת דוחות כספיים לביקורת

קובץ הנחיות – הכנת דוחות כספיים לבקורת שנת מס 2009

 ספירת המזומנים

 א.  יש להפקיד בבנק ביום האחרון לפעילות העסק או מיד לאחריו את כל יתרת הכספים הנמצאת בקופתכם.

 ב.  יש להכין רשימה של השיקים הדחויים והשטרות שיימצאו בקופתכם בסוף יום העסקים האחרון, כאשר הרשימה תכלול את מספר השיק או השטר, שם החותם, שם המסב האחרון, הבנק, מועד הפירעון והסכום.

ספירה והערכת המלאי

יש לספור את המלאי שבעסק ביום 31.12.2009. עם זאת, אפשר לערוך, ללא אישור, את הספירה בתוך 10 ימים לפני ה- 31.12.2009, או אחרי תאריך זה, ולבצע את ההתאמות הדרושות כדי להגיע למצב המלאי בתאריך הקובע. אפשר גם לערוך את הספירה בתוך 30 יום לפני ה- 31.12.2009 או אחרי כן, בהודעה בכתב ומראש לפקיד השומה, ולערוך את ההתאמות. רשימות המלאי יכללו את כל הסחורות המצויות בבעלות העסק או ברשותו. סחורות המצויות במקום והשייכות לאחר, יירשמו בנפרד.

כמו כן, יש לערוך רשימה לסחורות השייכות לעסק והמצויות בידי אחרים. ספירת המלאי צריכה לכלול את כל הטובין השייכים לעסק (לרבות טובין, שנמכרו, אך טרם נשלחו ללקוח ולא הוצאה חשבונית בגינם). לפני תחילת ספירת המלאי רצוי לרשום את פרטי המשלוח האחרון, שנשלח מהעסק לפני תחילת הספירה (מספר תעודת המשלוח או החשבונית), והמשלוח האחרון שנתקבל מהספקים.

גיליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב. חובה לרשום עליהם את תאריך ספירת המלאי ואת שמות הסופרים שיחתמו על כל גיליון. ברשימות יצויין מקום אחסון הטובין ופרטים המספיקים לזיהויים. יירשמו הכמות ויחידת המדידה. אין צורך לרשום מיד מחיר או שווי. חישוב השווי ייעשה כעבור זמן. טובין פגומים או מיושנים יירשמו בציון מצבם.

רצוי להוכיח "מלאי מת" או "מלאי גוסס" על ידי מכירות סוף שנה. אפשר להקטין את ההכנסה החייבת של שנה זו, אם יימכרו בפועל פריטים שמחירם ירד וימומש ההפסד. אמנם, ניתן להעריך פריטים אלה במחיר המימוש המשוער, אם הם ייוותרו במלאי, אך קל יותר יהיה להוכיח הפסדים שמומשו בפועל. וכך, אפשר להוכיח, שהמלאי נמכר בערך נמוך או לא נמכר כלל, ולכן אין לו כל ערך. מוטב לא להשאיר "מלאי מת", שכן, עצם קיומו פותח פתח לדיונים על אמיתות.

מומלץ לרכוש מלאי חדש במחירים נמוכים. ערך המלאי ייקבע על פי מחירו בשוק, וחשבונית המעידה על ערך נמוך תעיד, כי זהו ערכו בשוק אם צריך לתת הנחה ללקוח, מוטב להוציא תעודת זיכוי להנחה לפני תום השנה, כדי לנכותה מרווחי השנה. יש מקרים של התחייבויות ללקוחות בגין אחריות לתיקונים, לטיב המוצר, לליקויי בנייה וכיוצא בזה. במקרים אלו ניתן להעריך את ההוצאה על סמך מקרים שהיו בעבר, או מקרים שקורים במרוצת השנה הבאה, או שיטות סטטיסטיות להערכה, ולרשום את הסכום המחושב כהוצאה בשנה הנוכחית.

עדכון הרישומים בספרים

עליכם לעדכן את כל הרישומים בהנהלת החשבונות. יש לרשום את כל ההכנסות וההוצאות שנצטברו והשייכים לשנת הכספים שהסתיימה, גם אם טרם נתקבלו או טרם שולמו בפועל. יש לתאם את הרישומים בספרי עזר ובכרטסת המלאי עם הרישום בהנהלת החשבונות.

משכורות, ניכויים והוצאות נלוות

עליכם לעדכן את כרטיסי העובדים (טופס 0101, 0114) ולערוך ריכוז שנתי (טופס 0126) של המשכורות והניכויים ולהתאימם לרישומי השכר בספרי החשבונות.

יש לוודא שטופס 101 ימולא על כל פרטיו, כולל הצהרת העובד על היקף משרתו והאם הוא עובד במקום עבודה נוסף, ולהחתימו על ידי העובד. על גבי טופס זה, כשהוא חתום על ידי העובד, יש לנכות מס במקור כחוק (במידה שזו עבודתו הנוספת יש לנכות ממשכורתו מס בשיעור 46% או בשיעור נמוך יותר, אם בידו אישור ממס הכנסה על ניכוי במקור בשיעור אחר).

יש למיין את ההוצאות הנלוות לשכר לפי הסוגים (ביטוח לאומי בניכוי השתתפות העובדים, פיצויים, קופת גמל, נסיעות, החזקת רכב, בגדי עבודה, שי לחגים, מזון לעובדים, פיצויים וכד') ולהתאימם לרישומי השכר ולדיווח לצרכי מס ולערוך ריכוז שני. יש לקבל אישורים מקופות גמל ופיצויים וביטוחי מנהלים על התשלומים ששולמו להם בשנת המס ולהתאימם לרישום בספרי החשבונות.

תשלומים ע"ח מס באמצעות ניכוי במקור

 אם נוכה מס במקור מהתקבולים שקיבלתם מלקוחותיכם, מריבית או מדיבידנד, עליכם לרשום את הסכום ברוטו ולזכות המשלם ולחייב בסכום המס חשבון "תשלומי מס במקור לשנת המס 2009". יש לקבל מהמנכה אישור שנתי (בטופס המקובל) על הסכום שנוכה, או לחלופין לדאוג לכך שבכרטיס הנ"ל יצויין בבירור זיהוי של המנכה לגבי כל ניכוי בנפרד.

ניכוי מס במקור מתשלומים לאחרים

אם בעסק מנכים מס במקור מתשלומים לאחרים, יש לערוך את הריכוזים השנתיים הדרושים למטרת דיווח לשלטונות המס (טופס 856) ולהתאימם לרישומים בספרים.

יש לשים לב לעובדה, שאי דיוק בפרטי הדו"ח המוגש לפקיד השומה בשל תשלומים החייבים בניכוי מס במקור, עלול לגורם לאי הכרה בהוצאה כולה לצורכי מס.

חובת ניכוי המס במקור לא חלה על תשלומים חד פעמיים בעד נכס או שירותים ששויים, בשנת המס 2009, שאינם עולים  על 4,440 ש"ח.

הוצאות שאינן מוכרות לצורכי מס – "הוצאות עודפות"

יש לערוך התאמת הוצאות המותרות לניכוי בהגבלות מסויימות, כגון: אחזקת רכב, כיבודים, מתנות, נסיעות לחו"ל, אש"ל, טלפון ואירוח. את ההוצאות מהסוגים המחוייבים בתשלום מקדמות ניתן לחלק לשתי קבוצות: הוצאות למתן טובת הנאה לעובדים או הוצאות בעלות אופי אישי.

כך, למשל, ניתן לייחס לעובד עלותה של נסיעתו לחו"ל (החלק הבלתי מוכר), החזקת רכב צמוד, אש"ל, מתנות וטלפון בבית. כל תשלום בעל אופי אישי המתווסף למשכורתו של המקבל לצורכי חישוב מס הופך לתוספת לשכרו – וההוצאה מותרת לניכוי על ידי המשלם. מאחר שאין לקזז מס תשומות מרכיבי השכר השונים, יש להוסיף את התשלום העודף לשכר כשהוא כולל מע"מ, אם המס שולם.

פקיד שומה (ניכויים) נוהג להשוות את ההוצאות השנתיות הלא מוכרות, שהן בגדר הוצאות עודפות לפי סעיף 181 ב' לפקודת מס הכנסה, להוצאות שדווחו כל חודש כהוצאות לא מוכרות.

רצוי לערוך חישוב סופי להוצאות עודפות ולדווח לרשויות מס הכנסה לפני תום שנת המס, כדי להימנע מהטלת קנסות. יש לדווח לרשויות מס הכנסה על חוסר בתשלום. מאידך, אם משלמים יותר, יש לזכור, כי הסכום העודף אינו מוחזר, וניתן רק לצרפו לתשלומי המס אם יש רווח.

החזקת רכב

הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה, יותרו בניכוי בשנת מס כמפורט להלן:

1.       לגבי רכב, למעט אופנוע שסיווגו L3 – סכום הוצאות החזקת רכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשמ"ז – 1987 (להלן – תקנות שווי השימוש), או סכום בגובה 45% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה;

1.1.    לגבי אופנוע שסיווגו L3 – סכום הוצאות החזקת רכב בניכוי שווי השימוש כפי שנקבע בתקנה 2(ב) לתקנות שווי השימוש, או סכום בגובה 25% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה;

2.       על אף האמור בפסקה (1), ברכב של חברה להשכרת רכב לתקופה קצרת מועד (להלן – החברה) – כל הוצאות החזקת הרכב לגבי כלי הרכב שמספרם עולה על על מספר עובדי החברה, הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו, יותרו בניכוי במלואן.

לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסת עבודה.

 שווי השימוש ברכב

כאמור, הוצאות החזקת רכב נחשבות למתן טובת הנאה לעובדים. להלן פירוט סכומי שווי ההטבה לצורכי מס:

 בינואר 2010 תיכנס לתוקף שיטת החישוב הליניארית לקביעת שווי השימוש ברכב צמוד. השיטה תחול על כלי רכב חדשים שיירשמו לראשונה מיום 1.1.2010 ואילך. כפי שנקבע במסגרת ההסכמות עם המעסיקים וההסתדרות שווי השימוש הממוצע לא ישתנה עם המעבר לשווי שימוש ליניארי.

המעבר משיטת קבוצות המחיר הנהוגה כיום לשיטה הליניארית יכול להביא למצב בו מכונית מדגם דומה תמוסה באופן שונה דומה, גבוה או נמוך יותר. יצוין כי קיימים גורמים שמשפיעים על סכומי שווי השימוש ואינם ידועים בנקודת זמן זו: כך, שווי השימוש לפי קבוצות המחיר מעודכן לפי מדד המחירים לצרכן ולכן שינויים במדד עד חודש נובמבר עשויים להשפיע על סכומי השווי במתווה הקבוצות, כמפורט בטבלה. כמו כן, ייתכנו שינויים במחירי המחירון של דגמי הרכב השונים בהתאם למכלול שיקולים רחב של יבואני הרכב שערי חליפין, עלות יבוא, רמת המיסוי התפלגות המכירות בין ציי רכב למשקי בית, וכדומה. יובהר כי לאור העובדה שבסיס המס לעניין שווי השימוש הינו מחיר המחירון לצרכן, הרי שיש להניח שלפחות בחלק מהדגמים יהיה בכך תמריץ להפחתת מחירי המחירון.

 להלן לוח שמשווה (עם כל ההסתייגויות) בין שווי השימוש לפי קבוצות (שיחול אם הרכב יירכש (בשנת 2009) לבין שווי השימוש שייקבע בשיטה הליניארית (אם הרכב יירכש בשנת 2010).

 

 

 

 

2010

2011

מחיר (דגם שכיח)*

קבוצת מחיר

שווי שימוש כיום

שווי משוער בינואר לפי קבוצות**

שווי שימוש ליניארי
(לפי 2.19% מהמחירון)

שווי משוער בינואר לפי קבוצות***

שווי שימוש ליניארי ****
(לפי 2.5% מהמחירון)

80,000

1

1,680

2,120

1,750

2,490

2,000

90,000

1

1,680

2,120

1,970

2,490

2,250

95,000

2

1,860

2,330

2,080

2,720

2,380

100,000

2

1,860

2,330

2,190

2,720

2,500

105,000

2

1,860

2,330

2,300

2,720

2,630

110,000

2

1,860

2,330

2,410

2,720

2,750

115,000

2

1,860

2,330

2,520

2,720

2,880

120,000

3

2,630

3,120

2,630

3,510

3,000

130,000

3

2,630

3,120

2,850

3,510

3,250

140,000

4

3,200

3,760

3,070

4,210

3,500

150,000

4

3,200

3,760

3,290

4,210

3,750

175,000

5

4,440

5,210

3,830

5,820

4,380

200,000

5

4,440

5,210

4,380

5,820

5,000

250,000

6

5,720

6,730

5,480

7,530

6,250

300,000

7

7,290

8,620

6,570

9,680

7,500

400,000

7

7,290

8,620

8,760

9,680

10,000

500,000

7

7,290

8,620

10,950

9,680

12,500

 

הערות:

גבול עליון של הקבוצות בפועל יכול להשתנות כפונקציה של השינויים בשער החליפין ודרגת הזיהום של הדגם הספציפי. לפיכך, בבחינת דגמים ספציפיים מומלץ לבדוק את קבוצת המחיר המדויקת שעשויה, כאמור, להיות שונה מזו המופיעה בלוח.

מחיר המחירון עשוי להשתנות בין 2009 ל-2010, דבר אשר ישפיע כמובן על זקיפת שווי השימוש בשיטה הליניארית בנוגע לרכב שיירכש ב-2010.

** שווי השימוש לפי קבוצות מחיר הנו במחירי ספטמבר 2009. הסכומים עשויים להשתנות כשתבוצע ההצמדה למדד נובמבר 2009.

*** שווי השימוש לפי קבוצות מחיר הנו במחירי ספטמבר 2009. הסכומים עשויים להשתנות כשתבוצע ההצמדה למדד נובמבר 2010.

**** החישוב נערך לפי שיעור שווי השימוש 2.5% לחודש ממחיר המחירון. שיעור השווי הסופי ייקבע בשנת 2010 ועשוי להיות שונה (גבוה או נמוך יותר).

הוצאות לינה

על פי התיקון מה- 31 במאי 2000 לא יותרו הוצאות לינה, אם היא נעשתה במרחק של פחות מ- 100 ק"מ ממקום העיסוק הקבוע או ממקום המגורים, אלא אם כן אישר פקיד השומה, כי הלינה היתה הכרחית לייצור הכנסה. בכל מקרה, הוצאות הלינה מוגבלות כדלקמן:

לינה שעלותה נמוכה מ- 105$

מלוא הסכום

לינה שעלותה גבוהה מ- 105$ – 75% מההוצאה

 

אך לא פחות מ-

105$

ולא יותר מ-

179$ = (239 X 75%

הוצאות כיבוד

על פי התיקון מה- 31 במאי 2000, מותר בניכוי 80% מההוצאות שהוציא הנישום לכיבוד קל במקום העסק. יתרת 20% מההוצאות לא יותרו וחלות עליהן הוראות בדבר מקדמות בשל הוצאות עודפות. כ"כיבוד קל" ייחשבו משקאות קרים וחמים, עוגיות וכו'. ארוחה עסקית לאורח לא תיחשב. לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל

מתנות ללקוחות

כדאי להכין ולהגיש לפקיד השומה רשימת מקבלי מתנות שהם תושבי ישראל (כולל עובדים לרגל אירועים אישיים).

תקנות מס הכנסה מאפשרות ניכוי הוצאות למתנות, שניתנו במסגרת העיסוק ולשם ייצור הכנסות, בשיעור של 190 ש"ח לשנה לאדם אחד אם ניתנו בישראל, ועד 15 דולר לשנה לאדם אחד אם ניתנו מחוץ לישראל. הרשימה צריכה להיות מדויקת, וכן צריך להיות יחס סביר בין עלות המתנה לבין היקף העסקים המתנהלים עם אותו לקוח. כמו כן, יש לדאוג לרישום פרטי זיכוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות. העברת מתנות בצורה לא סבירה עלולה ליצור פתח לאי נעימויות

ניכויים משכר עובדים

ניכויים משכר עובדים בעסק, המנהל את חשבונותיו על בסיס מזומן, יש לשלם עד ה- 31 בדצמבר. בעסק, שאינו עובד על בסיס מזומן, אפשר גם לפצל את הדיווח בין העובדים לבין בעלי השליטה, שיקבלו תשלום מיוחד לאחר האחד בינואר 2010 בעבור שנת 2009, לבין יתר העובדים בשני טופסי 102: אחד – עבור בעלי השליטה, והשני עבור יתר העובדים.

כל שכר שמשולם לבעל שליטה בגין שנת 2009 יוכר כהוצאה, בתנאי שניכויי המס ישולמו עד ה- 31 במרץ 2010 בצרוף ריבית והפרשי הצמדה. אפשר לרשום ולשלם מענקים לעובדים ולקרובים שאינם בעלי מניות גם בשנת המס הבאה, עד למועד עריכת הדוחות השנתיים.

מס ערך מוסף

במחזור החייב בדיווח למע"מ יש לערוך התאמה בין הדו"חות שהוגשו לרשויות מע"מ לבין הרשום בספרים, רצוי באמצעות קובץ אלקטרוני (אקסל). כנ"ל גם ביחס למס תשומות. אין לדרוש תשומות שלא לצורכי עסק.

חישוב הפרשות

יש לחשב את ההפרשות לפיצויי פרישה, להבראה ולחופשות עובדים שטרם נוצלו לתאריך המאזן. את פיצויי הפרישה המגיעים למנהלים בחברת מעטים יש לרשום בנפרד. יש לקבל אישורי יתרות מקופת הפיצויים ומחברות הביטוח.

פרטים על חשבונות המנהלים ובעלי המניות

יש להפריד את הרישומים המתייחסים לחשבונות האישיים של המנהלים ובעלי המניות, לרבות הוצאותיהם (החזקת רכב, טלפון וכד'), להמציא נתונים לגבי כל אחד מבעלי המניות: סכום המשכורת שקיבל בחתך חודשי, ינואר עד ספטמבר ואוקטובר עד דצמבר (עפ"י טופס 101).

ריבית להלוואות

לקראת תום השנה יש לזקוף למס "שווי הכנסה רעיונית" הנובע מיתרות חובה על הלוואות, שניתנו ללא ריבית או בריבית נמוכה מזו שקבע שר האוצר לעובדים, לספקי שירותים ולבעלי שליטה, שאי חיובם לפי סעיף 3 (ט') לפקודת מס הכנסה יגרום לעסק חיוב במס.

להלוואות עד 6,960 שקל, שניתנו לעובד שאינו בעל שליטה – שיעור הריבית הוא שיעור עליית המדד. להלוואות לנותני שירותים, לבעלי שליטה ומעל 6,960 שקל שניתנו לעובדים – שיעור הריבית וההצמדה יהיה שיעור עליית המדד בתוספת 4%, כשהם מוכפלים במספר ימי ההלוואה ומחולקים ב- 365.

מאזן בוחן

יש לערוך מאזן בוחן לאחר רישום כל הפעולות המתייחסות לשנה שנסתיימה, שיכלול את כל הפעולות הנובעות מהסעיפים שצויינו, לרבות אלה הנובעות מהתאמת החשבונות ומפעולות שצויינו לעיל. יש להכין העתק נוסף המיועד לביקורת.

תביעות משפטיות והתחייבויות אחרות

יש להכין רשימת כל התביעות שהוגשו כנגד החברה ופירוט שאר ההתחייבויות התלויות של החברה הידועות לכם.

אם תלויות ועומדות נגד העסק תביעות כספיות מגורמים שונים, בגין אירועים הקשורים למהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), אפשר לדרוש להכיר בסכום התביעה או בחלק ממנו כהוצאה. התנאים לכך הם: ידוע בוודאות כי החוב ישולם; יש אומדן מבוסס ביחס לסכום החוב; ואי הכללת החוב בין הוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העסקית.

ההוצאות בגין הפרשה לחוב תלוי ייבחנו לפי העקרונות שהתגבשו בפסיקה, כמפורט להלן:

         א.         ההפרשה נדרשת לפי מבחנים חשבונאיים.

         ב.         אפשר לאמוד את ההוצאה.

          ג.          ההוצאה תהפוך לחוב מוחלט בעתיד בדרגת ודאות גבוהה.

יש לציין שגם אם החברה מתנגדת לחוב התלוי, ותובעים ממנה לשלם חוב זה, אין זה מונע ממנה את ניכוי ההפרשה כהוצאה.

יש לבדוק אם ההכנסות כוללות רכיב בגין אחריות טיב. אפשר ליצור הפרשה לאחריות טיב שתקטין את הכנסות השנה רק אם ניתן לאמוד את ההוצאה העתידית על בסיס סביר, כגון: חישוב לפי ניסיון העבר או לפי בסיס אחר, וכן חייב להתקיים תנאי של התחייבות כלפי צד ג' (להבדיל מ"התחייבות פנימית" של החברה כלפי עצמה).

כמו כן נקבע בפסיקה שפקיד השומה רשאי לבדוק את נחיצותה של ההפרשה בעת הדיון על השומות.

חובות מסופקים ו/או חובות אבודים

רצוי להקדים ולסכם טיפול בחובות בעייתיים, דהיינו: לקבוע את סכום ההפחתה כפי שמוסכם עם החייב ולזקוף אותו בחשבונות או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. דבר זה יקל את תביעת ההוצאה לצורכי מס. מצוין בזה, כי חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח – להנחת דעתו של פקיד השומה – כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, רצוי להיערך לביצוע פעולות לגביית החובות, כגון פנייה חוזרת לחייבים, פנייה לעורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו'.

את ההנחיות העיקריות, כפי שהובאו בחוזר מס הכנסה, המבטאות את עמדת רשות המסים בישראל בנושא הנדון, אפשר לסכם כלהלן:

         א.         חוב אבוד יוכר רק אם הוא עסקי.

         ב.         החוב בלתי אפשרי לגבייה (למשל, החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).

          ג.          חייב להתקיים התנאי, שליום המאזן הגיע מועד פירעון החוב. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב עדיין פעיל, לא קיים חוב אבוד, גם אם לאחר מכן כאשר הגיע מועד הפירעון, החייב פשט את הרגל. שונה המצב אם מועד הפירעון הוא לאחר תאריך המאזן, ולתאריך המאזן ידוע שכבר לא יהיה אפשר לגבות את החוב (למשל, מכיוון שהחייב פשט את הרגל), יהיה אפשר להכיר בחוב כחוב אבוד.

         ד.         ויתור על חוב עסקי של חברה-אם, אשר מוותר חברה-אם זו לחברה-הבת שלה, לא יוכר כחוב אבוד. החברה-האם צריכה להראות כי התאמצה לגבות את החוב.

מומלץ להיערך ולפעול לאיסוף ההוכחות, אשר מראות את פעולת גבייתם של החובות, לרבות – פנייה אל עורכי דין, או אף הגשת תביעה משפטית. בגבייה חלקית של חובות ובהסכם פשרה על היתרה שלא נגבתה, יש צורך לשכנע את  פקיד השומה כי לפני ההסכם נעשו כל המאמצים לגביית החוב במלואו.

חובות אבודים – אלה הם חובות של לקוחות, שאינם יכולים לעמוד בתשלום חובותיהם. באלה – מוטב להגיע להסכם עם החייב עד 31 בדצמבר 2009, או עד מועד עריכת הדוחות הכספיים, כדי שהחוב האבוד, או המסופק, יותר לניכוי בשנת המס העכשווית ולא בשנה הבאה.

לשם כך, רצוי להוציא תעודת זיכוי לחייב ולקבל ממנו אישור על קבלתה.

יש גם אפשרות להמחות חובות רעים לחברת גבייה ולנכות את ההפרש בין סך החוב לבין הסכום

שיתקבל בעבורו כהוצאה לצורכי מס.

לעניין מע"מ – פסק כב' השופט ד"ר דן ביין כי יש להכיר בחובות אבודים לעניין מע"מ.

אם מימש צד ג' את הערבות שנתנה החברה, תוכל החברה, בהתאם לעמדת נציבות מס הכנסה, לבקש להכיר בהפסד הון רק אם היא תוכיח, כי החייב, שחובו שולם, הוא חדל פירעון לחלוטין, וכי אין הוא יכול לפרוע את הערבות, כולה או מקצתה. הוכחה כאמור היא כי החייב הפסיק את פעילותו, וכי הליכי הפירוק הסתיימו.

לפיכך, מומלץ לפעול, במידת האפשר, כדי לסיים את הליכי הפירוק ולגבש את הפסד ההון.

מצוין בזה כי עצם הדרישה להכיר בחוב כהוצאה אינה מונעת מבעל עסק מלהכחישו בבית המשפט. מומלץ, גם כאן, לנסות לגבש פשרה עוד לפני תום שנת המס, כדי ליהנות לפחות מסכום הפשרה כהוצאה.

חשוב להדגיש את רכיב המע"מ בחוב האבוד, למרות ההחמרה מצד מע"מ בהכרה בחוב כחוב אבוד. אי אפשר לדרוש את רכיב המע"מ כחוב אבוד לעניין רשות המסים (ראו בנושא את פסק הדין בעניין אורפז).

טבלאות מס הכנסה – מדרגות מס שנתיות

שעורי המס ממשכורת שנתית

שיעור המס

הכנסה

 

 ש"ח

הכנסה מצטברת

 

ש"ח

מס מצטבר

 

ש"ח

הכנסה חודשית מ- 1.1.2009

ש"ח

 

 

 

 

 

10%

עד 55,080 ₪

55,080

5,508

עד 4,590

15%

42,840 הבאים

97,920

11,934

3,570 הבאים

23%

49,080 הבאים

147,000

23,222

4,090 הבאים

30%

64,200 הבאים

211,200

42,482

5,350 הבאים

34%

243,480 הבאים

454,680

125,266

20,290 הבאים

46%

מעל 454,680 ש"ח

מעל 37,890

 

 

 

 

 

נקודות זיכוי וקיצבה

 

הסכום לשנת המס 2009 כולה – ש"ח

הסכום החודשי

מ- 1.1.2009 ש"ח

הסכום בשנת המס 2008

ש"ח

 

 

 

 

נקודת זיכוי לחודש

197

189

נקודת זיכוי לשנה

2,364

2,268

 

 

 

 

תקרות המס להפקדות סוציאליות בשנת המס 2009

עצמאי

 

 

תשלומים לקרן השתלמות

 

 

תקרה הכנסה מזכה

 

234,000

תשלום הפקדה מוטבת

7%

16,380

ניכוי מרבי

4.50%

10,530

חסכון מס מרבי

46%

4,844

 

 

 

תשלומים לקופת גמל לקצבה

חודשי

שנתי

הכנסה מזכה לעצמאי שאינו עמית מוטב

11,000

132,000

הכנסה מזכה לעצמאי עמית מוטב

15,685

188,220

תשלום לניכוי מרבי

1,725

20,704

תשלום לזיכוי מרבי

784

9,411

חסכון מס מרבי מהניכוי

46%

9,524

חסכון מס מרבי מהזיכוי

35%

3,294

 

 

 

ביטוח לאובדן כושר עבודה

31,712

380,544

 

3.50%

 

ניכוי מרבי לא.כ.ע.

1,110

13,319

 

 

 

 

 

 

שכיר

 

 

תשלומים לקרן השתלמות

 

 

משכורת קובעת

15,712

188,544

תשלום מעביד מרבי 7.5%

1,178

14,141

תשלום עובד מרבי 2.5%

393

4,714

 

 

 

 

 

 

תשלומים לקופת גמל לקצבה

 

 

תקרת משכורת להפקדות מעביד פטורות

31,712

380,544

שיעור הפקדת מעביד פטורה כולל א.כ.ע.

7.5%

 

סכום הפקדה מרבי פטור ממס

2,378

28,536

תקרת הכנסה מזכה לזיכוי כשכיר

7,800

93,600

שיעור זיכוי

35%

 

זיכוי מרבי

7%

 

סכום זיכוי מרבי (החיסכון במס)

191

2,292

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שכיר ועצמאי

 

 

   

 

 

 

   

 

חודשי

שנתי

   

שכיר שיש לו גם הכנסה לא מבוטחת

 

 

   

על ההכנסה המבוטחת זיכוי בלבד

7,800

93,600

   

שיעור זיכוי

35%

 

   

זיכוי מרבי

7%

 

   

סכום זיכוי מרבי (החסכון במס)

191

2,292

   

אם ההכנסה המבוטחת עולה על 7,800 ₪ אך נמוכה מ-

23,400

280,800

   

על הכנסה לא מבוטחת עד ל-

7,800

93,600

 

זיכוי נוסף

5%

 

 

סכום זיכוי מרבי

390

4,680

 

ניכוי מרבי

11%

 

 

סכום ניכוי מרבי

858

10,296

 

תשלום מרבי לניכוי וזיכוי

1,248

14,976

 

הטבת מס מרבית (ניכוי + זיכוי)

531

6,372

 

ההכנסה המבוטחת נמוכה מ- 7,800 ₪ לחודש

7,800

93,600

 

יקבל בנוסף ניכוי + זיכוי בשיעור 16% גם על ההפרש עד

7,800

 

 

ההכנסה שאינה מבוטחת = הכנסה מעסק

 

 

 

 

 

 

 

זכאי לניכוי לקרן השתלמות על תשלום כעצמאי עד השלמה ל-

 

234,000

 

 

 
               

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עבור תשלום בשיעור של 7% מההפרש כאמור יקבל ניכוי בשיעור 4.5% מההפרש כאמור.

 בברכה,
איל טובי
רואה חשבון                    

איל טובי, רו"ח – הכותב הינו בעל משרד רואה חשבון, מגשר, מרצה במכללה למנהל וחבר בארגון עסקים BNI. מאמר זה מובא באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב. אין להסתמך עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת. דברי החקיקה המופיעים בפרסום אינם נוסח רשמי. רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב.