חוות דעת מומחה לבית משפט
חוות דעת מומחה לבית משפט בנושאים כלכליים ופיננסיים
מתי נדרשים לחוות דעת מומחה?
אדם המבקש לנקוט בהליך משפטי כנגד אדם או גוף אחר מגיש תביעה משפטית באמצעות עורך דין.לצורך ביסוס טיעוניו עליו ,לעיתים תכופות להמציא חוות דעת מומחה. אותו כלל חל גם כאשר אדם מגיש כתב התגוננות מפני תביעה משפטית שמוגשת נגדו .
מיהו מומחה?
מומחה הוא אדם בעל השכלה רשמית ונסיון בתחום הרלבנטי. מומלץ לבדוק שלמומחה נסיון ספציפי בתחום התביעה המשפטית.
כלל ברזל-שאל את המומחה באשר לנסיונו וקבל ממנו רשימת ממליצים-בדרך כלל, עורכי דין שמשתפים איתו פעולה בהגשת כתבי תביעה.
מהם תחומי המומחיות ומי נדרש למתן חוות דעת?
תחומים כלכליים ופיננסיים-רואי חשבון וכלכלנים
תחומי בריאות ונזקי גוף-רופאים
תחומי ליקויים בבניה-שמאים ומהנדסים.
מהי הפוזיציה המשפטית של חוות דעת מומחה?
חוות הדעת המוגשת כראיה לבית המשפט משמשת כעדות המומחה. לפיכך רשאי הצד שכנגד לזמן את המומחה לחקירה מטעמו. אי התייצבות בבית המשפט לצורך החקירה עלולה להביא למחיקת חוות הדעת.
מהי מטרת חקירת המומחה?
"קעקוע" חוות הדעת –באמצעות שאלות לגופה של חוות הדעת ואף הטלת ספק באשר לכישוריו המקצועיים ואמינותו של המומחה. לעיתים עדים אנו להשתלחות בלתי מרוסנת במומחה מצד עורך דין הצד התובע.
מומחה בעל מקצוע טוב ייענה במקצועיות ויגן על חוות דעתו תוך התעלמות מההערות "המרגיזות" של הצד שכנגד.
האם מותר לצד הנתבע להשתמש במומחה מטעמו?
חיובי, ועליו יחולו כל החובות הנדרשות ממומחה הצד התובע .
האם רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו?
חיובי,לרוב משתמש בית המשפט בסמכות זו כאשר מוגשות שתי חוות דעת מנוגדות מטעם הצדדים הניצים. גם על מומחה זה יחולו חובות הזימון לחקירה על ידי כל אחד מהצדדים.
האם חייב בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו?
בית המשפט רשאי לאמץ את חוות הדעת במלואה ,באופן חלקי או כלל לא.
כיצד עורך המומחה את חוות דעתו?
מסמך חוות הדעת חייב להכיל את פרטי כישוריו ,השכלתו וניסיונו בהתאם לחוקי הראיות. כמו כן ,עליו לציין שאין לו עניין בנושא הנבדק(אובייקטיביות).
חוות הדעת מחולקת בדרך כלל לסעיפים עם רצף הגיוני ומבנה נאות .סעיף המסקנות כולל תמצית ההמלצות וסכום הכסף הנדרש לדעתו של המומחה.
על המומחה להקפיד על כללי כתיבה אלו ולהמנע מדוחות ארוכים ,מפותלים ומייגעים.
הדוח אמור להיות מנוסח בצורה בהירה וסבירה. המבחן הינו תמיד-כיצד יוכל האדם הסביר להבין את הדוח .
עד פה תיאוריה ועכשיו למבחן המעשי -מתוך נסיוני האישי -מה קורה בבית המשפט?
הגשתי חוות דעת רואה חשבון מומחה בדיון שהתנהל בבית דין רבני בתביעה שהתנהלה בנושא חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו. חוות הדעת הוכנה לבקשת בת הזוג והסתמכה על נסיוני כרואה חשבון בהכנת הצהרת הון .מצבת נכסים והתחייבויות והתחקות אחר העברות כספים בין חשבונות בנק פנימה והחוצה אגב נסיונות בן הזוג לשנות את מקור הכספים. כמו כן, מאחר והיה מדובר בכספי קצבה עתידית הצגתי חישובי היוון קיצבה,ערך נוכחי וערך עתידי.
במסגרת עדותי בבית הדין ,עורך הדין של הצד שכנגד, ניסה ל"קעקע" את ממצאי הדוח ואת מומחיותי תוך השתלחות בוטה ללא ריסון בעצם מעמדי כרואה חשבון. לא היתה התייחסות ענינית לגוף הדוח ,רק נסיונות עלובים ופתטים לערער את מעמדי. שמרתי על שלוותי וביקשתי ממנו להתייחס לממצאי בלבד. לגופו של ענין ,לא היה לו הידע והיכולת להתמודד עם הממצאים והוא ביקש בסופו של דבר להמציא חוות דעת שכנגד.
חוות הדעת הנגדית שהיתה מיועדת להתקבל בתאריך מאוחר יותר נועדה להרוויח זמן ותו לא. הכל לצורך "סחבת" מעיקה ומיותרת.
בכל המקרים האחרים חוות הדעת שהמצאתי כרואה חשבון מומחה היו מוצקות במידה מספקת ולא נדרש זימוני למתן עדות.