Skip to content

חוק ההתייעלות הכלכלית

 
ביטוח לאומי    1.
     
קביעת זכאות לדמי אבטלה, בתנאים מסוימים, גם לעצמאי (קרי: לא רק לשכיר);    *
     
שלילת הזכאות לדמי אבטלה לגבי מי שלומדים לבחינות ההסמכה לקבלת רישיון עריכת-דין ולבחינות הסמכה בראיית-חשבון, וזאת ביחס לתקופות הקבועות בחוק.    *
     
הגדלת התקרה הרלבנטית לגמלה הניתנת לעובדים שלמעבידם ניתן צו פשיטת רגל או צו פירוק מ-10 פעמים הסכום הבסיסי (כ-73,000 ש"ח) ל-13 פעמים הסכום הבסיסי (כ-100,000 ש"ח).    *
     
הגדלת שיעור קצבאות הזקנה והשאירים, המשולמות למבוטחים מסוימים.    *
     
תיקון ההוראות המאפשרות למוסד לביטוח לאומי לקבל מידע לגבי נישומים מרשות המיסים בישראל (במסגרת זאת, נוסף לחוק הביטוח הלאומי לוח יז').    *
     
הגדלת שיעור דמי הביטוח הלאומי המשולמים על-ידי המעסיקים בשיעור 0.4% בשל חלק מהכנסת העובד שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע (כאמור בלוח י' לחוק הביטוח הלאומי) לסך כולל של 4.25% (כולל חלקו של העובד), וזאת לגבי דמי הביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום 1.8.2009 ועד ליום 31.3.2011.    *
     
הכפלת התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (לוח יא' לחוק הביטוח הלאומי), וזאת לגבי דמי הביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום 1.8.2009 ועד ליום 31.12.2010.    *
     
כאמור, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית נקבע, בין היתר, כי התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הקבועה במסגרת לוח יא' לחוק הביטוח הלאומי, תוכפל מ-5 פעמים השכר הממוצע (38,415 ש"ח) ל-10 פעמים השכר הממוצע (76,830 ש"ח).    
     
דוגמה להכפלת התקרה בגין הכנסה של 76,830 ₪ בחודש אוגוסט: עצמאי ישלם סכום כולל של כ- 12,164 ₪. המעסיק והעובד גם יחד ישלמו סכום כולל של כ- 10,179 ₪.    
     
חשוב לציין כי מכיוון שמדרגות המס לא רווחו בהתאם (המדרגה השולית היא 454,680 ₪) החל באוגוסט ועד דצמבר 2009 המס הכולל ליחיד במדרגה השולית הגבוהה יהיה כ- 59% לעצמאי ו- 58% לשכיר במקום 46% (המדרגה הזו תהיה בשנת 2010, עפ"י התיקון בפרק המסים – 45%, החל בסכום של 454,680 ₪).    
     
במילים אחרות, נטל המס הכולל תשלומים לרשויות עלה ולמרות זאת התקרה לתשלום גמלאות מחליפות שכר (כגון: דמי פגיעה, דמי לידה ותגמולי מילואים) לא עלתה במקביל.    
     
העלייה האמורה בתקרת השכר בביטוח לאומי מציבה בפני כל בעל שליטה שכיר דילמה:
 
כיצד למשוך את הרווחים מהחברה בשליטתו – כמשכורת או כדיבידנד?    
     
בעל שליטה המושך רווחים בהיקף של 104 אלפי ₪ לחודש יכול לחסוך כ- 90 אלפי ₪ בשנה בחלוקה אופטימלית בין משכורת ובין דיבידנד.    
     
ברם באם מבוצעת חלוקה כאמור בין משיכות רווחים כמשכורת ובין משיכתם כדיבידנד, יש לתת את הדעת על מספר נושאים כדלקמן:    
     
הקטנת משכורת לסכום נמוך מ- 38,415 ₪ (ההכנסה המירבית בחודש יולי 2009) פוגעת בכיסויים לעניין ביטוח לאומי כדוגמת גמלאות מחליפות הכנסה – דמי פגיעה בעבודה, קצבת נכות מעבודה, קצבת תלויים, דמי לידה, דמי תאונה ותגמולי מילואים.    א.
     
יש לבחון את התאמת פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה לאור מבנה ההכנסות שמושך בעל השליטה מהחברה.    ב.
     
יש להביא בחשבון שיקולים ספציפיים כגון אפשרות קיזוז הפסדי הון מניירות ערך כנגד הכנסה מדיבידנד, תקרת ההכנסה מיגיעה אישית לעניין הפטור ממס לפי הוראות סעיף 9 (5) לפמ"ה וכיוצ"ב.    ג.
     
שינויים תכופים וקיצוניים ברמת השכר, עלולים ליצור תשתית לטענה אפשרית לפיה השכר המדווח אינו מבטא כהלכה את שווי השירותים שמקבלת החברה מבעל המניות.    ד.
     
חלוקת דיבידנד אמורה להיבחן, בין היתר, לאור ההוראות הכלולות בחוק החברות התשנ"ט – 1999.    ה.
     
מס הכנסה    2.
     
הפחתת שיעור המס על דיבידנד המחולק ליחיד או לחברה משפחתית שמקורו ברווחים ראויים לחלוקה שנצברו עד 1.1.2003 (הוספת הוראת שעה ביחס לסעיף 125ב לפקודה, ותיקון סעיף 94ב(א)(2) לפקודה), נקבע כי שיעור המס שיחול על דיבידנד שמקורו ברווחים ראויים לחלוקה שנצברו עד ליום 1.1.2003, יהיה 12% (במקום 20% או 25%) ובלבד שהתקיימו כל אלה:    *
     
ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי היחיד או החברה המשפחתית בתקופה שמיום 1.10.2009 ועד יום 30.9.2010.    א.
     
יום רכישת המניות שבשלהן התקבלה ההכנסה מדיבידנד היה לפני 1.1.2003.    ב.
     
אילו מקבל הדיבידנד היה מוכר את מניותיו הוא היה חייב במס בשיעור של 10% לפי הוראת סעיף 94ב לפקודה הדנה ברווחים ראויים לחלוקה.    ג.
     
בכל אחת מהשנים 2009 – 2012, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס בשיעור המס המיוחד של 12%, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור (הכנסת עבודה, דמי ניהול וכו') ששולמו לו על ידי החברה בשנים 2007-2008.    ד.
               
 
ביטול המיסוי על רווחי קופות גמל לתגמולים (תיקון סעיף 3(ה4)(1) לפקודה)    *
     
נקבע כי יבוטל המיסוי על רווחים שנצברו בקופות הגמל לתגמולים (קופות הגמל ההוניות) בגין הפקדות שבוצעו במהלך השנים 2003-2007, וששולמו לנישום החל מיום 1.7.2009 ואילך, ובלבד שמדובר ב"משיכה כדין".    
     
הפחתת שיעור מס החברות (תיקון סעיף 126(א) לפקודה)    *
     
נקבע כי מס החברות יופחת בהדרגתיות ב- 1% בכל שנה, החל משנת המס 2011 (24%) ועד לשנת המס 2015 (20%), ויעמוד לבסוף בשנת המס 2016 על שיעור של 18%. יודגש, כי שיעור מס החברות בשנים 2009 ו- 2010 לא שונה, והוא עומד על 26% ו- 25%, בהתאמה.    
     
הפחתת שיעור המס על יחידים (תיקון סעיף 121 לפקודה)    *
     
נקבע כי ירווחו מדרגות המס ויופחתו שיעורי המס החלים על יחידים. מדרגות המס ירווחו החל משנת המס 2011 ואילך. שיעורי המס יופחתו בהדרגתיות החל משנת המס 2012 ויעמדו לבסוף בשנת המס 2016 על שיעור מס שולי מקסימלי של 39%. ביחס לשנת המס 2010, נקבע כי יחולו שיעורי מס אחרים וגבוהים יותר, בהשוואה למדרגות ולשיעורים שנקבעו לשנה זו בתיקונים 147 ו- 160 לפקודה (שיעור מס שולי מירבי של 45% לפי חוק זה לעומת 44% שנקבע בתיקונים האמורים).    
     
הפחתת הזיכוי לתושבי ישובים זכאים (תיקון סעיף 11 לפקודה)    *
     
נקבע כי שיעורי הזיכוי ממס הניתנים לתושבי ישובים הזכאים להטבות מכוח סעיף 11 לפקודה, יופחתו בהדרגה במהלך השנים 2012-2016. זאת, על רקע הפחתת שיעורי המס וריווח מדרגות המס ליחידים.    
     
דחיית יישום כלל ארצי של מנגנון מס הכנסה שלילי (תיקון סעיפים 26(ג) ו- 27(ב) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה[1])    *
     
דחיית המועד של החלת מנגנון מס הכנסה שלילי בכל הארץ משנת 2009 לשנת 2011.    
     
קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי (תיקון סעיף 140א לפקודה)    *
     
על מנת להגביר אכיפת המס, ובדומה להוראות מקבילות שנחקקו בחוק מע"מ במסגרת חוק זה, נקבע כי רשות המיסים תהא רשאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מידע לגבי תשלומים או גמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי לנישום, וזאת אף ללא התקנת תקנות כפי שנדרש בטרם נחקק חוק זה. עוד נקבע כי ניתן יהיה לדרוש מידע כאמור החל מיום 15.7.2009, לרבות לגבי תקופה שקדמה ליום זה.    
     
הגשת טופס 6111 באופן מקוון (תיקון סעיף 240ב לפקודה)    *
     
נקבע כי כל אחד משלושת סוגי הנישומים הבאים – חברות; מי שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה; מי שמנהל מערכת חשבונות ממוחשבת בהתאם להוראות ניהול פנקסי חשבונות – חייב להגיש טופס 6111 באופן מקוון, החל מהדיווח בשל שנת המס 2010 ואילך.
 
המנהל יהיה רשאי לפטור נישום כאמור, שאינו חברה, מהגשת טופס 6111 באופן מקוון, בשל סכום מחזור עסקאותיו או מטעמים מיוחדים שיירשמו.    
     
מס ערך מוסף    3.
     
העלאת תקרת מחזור של "עוסק פטור" (תיקון הגדרת "עוסק פטור" בסעיף 1 לחוק מע"מ)    *
     
הועלתה תקרת מחזור העסקאות של עוסק פטור מ- 67,000 ₪ ל- 100,000 ₪, החל משנת המס 2012 ואילך.    
     
שינויים מפליגים באופן הדיווח לרשויות מע"מ    *
     
נקבעו מספר רב של הוראות טכניות ביחס לדיווח לרשויות מע"מ, במסגרת המלחמה בתופעת החשבוניות הפיקטיביות (להוראות התחילה והתחולה, ראו להלן תחת "תחילה, תחולה והוראות שעה").    
     
מספרי חשבוניות המס יוקצו לכל עוסק על ידי מנהל מע"מ, והחל מיום 1.1.2012 עוסק לא יהיה רשאי להנפיק חשבונית מס שמספרה לא הוקצה כאמור, מלבד הנפקת חשבוניות שבשל סכומן קבע מנהל מע"מ (בין בדרך כלל ובין לסוגים מסוימים של עוסקים או עסקאות) כי מספרן אינו חייב להיות מוקצה. שר האוצר רשאי לדחות את מועד תחילת הוראה זו בשנה אחת (דרך כלל או לסוגים של עוסקים), אם ימצא כי הדבר נדרש מטעמים תפעוליים.    1.
     
הדיווח התקופתי יבוצע באופן מקוון ובצירוף חתימה אלקטרונית מאושרת או חתימה אלקטרונית מאובטחת[2], ויכלול פירוט של כל חשבוניות המכירה, רשימוני היבוא וחשבוניות הקניה, על מנת שניתן יהיה לבצע הצלבה ביניהן. כמו כן, בדרך זו ניתן יהיה לוודא שחשבוניות הקניה של העוסק דווחו כחשבוניות מכירה על ידי העוסקים שהנפיקו אותן. מטעמים של הצלבת מידע, גם מלכ"רים ומוסדות כספיים יחוייבו בהגשת דוח מפורט על תשומותיהם, וזאת בנוסף להגשת הדוח התקופתי הרגיל על ידם. מנהל מע"מ רשאי לפטור עוסק מפירוט חשבוניות המכירה והקניה, כולן או חלקן (דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות), בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדו"ח.    2.
     
על מנת שהצלבת המידע תוכל להתבצע בין כל העוסקים, החל מיום 1.1.2012 תקופת הדוח של כלל העוסקים תהא בת חודש, אף לאלו שכיום מדווחים רק אחת לחודשיים (תשלום המע"מ אצל האחרונים יישאר אחת לחודשיים). עם זאת, שר האוצר הוסמך לקבוע לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנה הקובעת[3] אינו עולה על 835,000 ₪ (למעט מי שמחזור עסקאותיו בשנה כאמור הוא אפס), כי הוא יגיש דיווח אחת לחודשיים.    3.
     
תחילה, תחולה והוראות שעה    
     
ככלל, נקבע כי ההוראות, שפורטו בסעיפים 1-3 לעיל, יכנסו לתוקף החל מיום 1.1.2012, ביחס לכלל הנישומים. עם זאת, נקבעו הוראות תחילה מוקדמות יותר לנישומים מסוימים, אשר ידרשו להגיש דוח בנוסף על הדוח התקופתי "הרגיל", כמפורט בטבלה שלהלן:    
     
תוכן הדוח    מועד הגשה    לתקופה    סוג הנישום    
                    
 
 
 
דוח המפרט את כל         שנת 2010    עוסק שבשנת 2009 מחזור עסקאותיו עולה על 4 מיליון ₪ ובנוסף חלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה    
חשבוניות המכירה,    15 ימים ממועד              
רשימוני היבוא וחשבוניות הקניה    הגשת הדוח התקופתי    שנת 2011    עוסק שבשנת 2010 מחזור עסקאותיו עולה על 1 מיליון ₪ או עוסק שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה    
                    
 
 
דוח המפרט את כל    
 
במועד הגשת    מיום 1.7.2010    מוסד כספי וכן מלכ"ר שרשומים אצלו לפחות 600 עובדים בטופס 126 לשנת 2009    
חשבוניות הקניה    הדוח התקופתי              
          שנת 2011    מלכ"ר שרשומים אצלו לפחות 300 עובדים בטופס 126 לשנת 2010    
                    
     
     
הערות:    
     
המנהל רשאי לפטור מהגשת הדוח הנוסף סוגי עוסקים או עוסק מסוים כאמור, אם נמצאו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.    (א)
     
עוסק יהיה רשאי להגיש דוח כאמור במקום הדוח התקופתי, באישור המנהל.    (ב)
     
כל עוסק המדווח לרשויות מע"מ במסגרת איחוד עוסקים יחוייב להגיש באופן מקוון ובצירוף חתימה אלקטרונית דוח שנתי מסכם ביחס לכל עסקאות הקניה והמכירה שלו, לרבות העסקאות עם שאר חברי איחוד העוסקים. זאת, החל מדיווח ביחס לשנת המס 2009 ואילך שייעשה בשנת 2010.    4.
     
שיתוף במידע בין רשויות המס (תיקון סעיף 142(א) לחוק מע"מ)    
     
על מנת להגביר את אכיפת המס, ובדומה להוראות מקבילות שנחקקו בפקודת מס הכנסה במסגרת חוק זה, נקבע כי רשויות מע"מ תהיינה רשאיות למסור מידע למוסד לביטוח לאומי, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי או בתקנות לפיו (לפירוט המידע – ראו להלן במסגרת השינויים בתחום הביטוח הלאומי). עוד נקבע כי ניתן יהיה לדרוש מידע כאמור החל מיום 15.7.2009, לרבות לגבי תקופה שקדמה ליום זה.    
     
החוק לעידוד השקעות הון    4.
     
הקמת מינהלת למפעלים תיירותיים    *
     
נקבע כי, תוקם מינהל השקעות נוספת, במשרד התיירות, אשר תדון אך ורק באישור מענקים למפעלים תיירותיים, החל מיום 1.1.2010. תפקידיה של מינהלת ההשקעות בתיירות יהיו התפקידים הנתונים כיום למינהלת מרכז ההשקעות ולמועצת מרכז ההשקעות בכל הנוגע למפעלים תיירותיים.    
     
מפעל מוטב למו"פ בתחום האנרגיה המתחדשת    *
     
נקבע כי, כמפעל מוטב עשוי יהיה להיחשב גם מפעל שעיקר פעילותו הוא במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת או בייצור מתקנים בתחום זה. יובהר, כי מפעל שעיסוקו מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת לא יהיה זכאי להטבות. כמו כן, נקבעו תנאים לזכאות להטבות אף לקבלן משנה המוכר רכיב המשמש מפעל העוסק בתחום האנרגיה המתחדשת.    
                                   
 
 
איל טובי, רו"ח
 
הבהרה: כל סקירה ו/או מידע המובא/ת בתקשורת זו אינו/ה מיועד/ת לשימוש או להצגה או להעתקה, בשום אופן ובשום צורה, והשימוש בסקירה ו/או במידע דלעיל הינו באחריות המשתמש בלבד, ואינו/ה יכול/ה לשמש לקוח, אדם או ישות כלשהי לכל מטרה, לרבות, אך לא רק, לייעוץ מס או להצגה בפני רשויות או להתגוננות לשם מניעת עונשין שעלולים לחול.
 
המידע הנ"ל מסתמך על מאמרים פרי עטם של משרד רו"ח KPMG, רו"ח אלישע סער, רו"ח ארנה גלרט ועו"ד (רו"ח) אלכס שפירא.
 
________________________________________
[1] חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), תשס"ח – 2007
[2] "חתימה אלקטרונית מאובטחת" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א – 2001. כחתימה אלקטרונית מאובטחת תיחשב רק כזו שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסכימה לכך.
[3] "שנה קובעת" הוגדרה בתקנה 20 לתקנות מע"מ, התשל"ו – 1976 כתקופה של 12 חודשים רצופים המסתיימת ב- 31 באוגוסט של שנת המס שחלפה.
איל טובי, רו"ח – הכותב הינו בעל משרד רואה חשבון, מגשר, מרצה במכללה למנהל וחבר בארגון עסקים BNI. מאמר זה מובא באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב. אין להסתמך עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת. דברי החקיקה המופיעים בפרסום אינם נוסח רשמי. רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב.